"אני לחוצה"
״אני לחוצה״, היא אומרת לי ברגע שאנו נפגשות.
– באמת? מה מלחיץ אותך עכשיו?
״לא, את לא מבינה, אני לחוצה. אני באמת לחוצה. אני טיפוס לחוץ, כל דבר מלחיץ אותי, כל דבר מאיים עלי. אני פשוט…לחוצה כזו. אין סיכוי שאצליח לשווק את העסק שלי, לספר עליי לאחרים. זה ילחיץ אותי מדי״.
– אמרת שכל דבר מלחיץ אותך. האם נלחצת מהפגישה הזו שלנו?
״לא, מה פתאום, דווקא שמחתי וחיכיתי לה. הייתי צריכה להמתין שיהיה לך זמן עבורי כי היית עמוסה וזה כן הלחיץ אותי, רציתי כבר להתחיל עם הדף, אבל לפגישה היום באתי שמחה ואופטימית״.
– אוקי, וואו. האם תסכימי להתבונן באפשרות שיש דברים שמהם את לא נלחצת, כמו מהפגישה איתי עכשיו?
שקט משתרר. היא מביטה בי ואז, מהוססת, היא אומרת ״כן״.
– והאם תסכימי להתבונן באפשרות שלפעמים, בתוך סיטואציה מסוימת, מחלק ממנה את נלחצת אבל מחלק לא?
״כן, בטח. די, אני לא תמיד כזו לחוצה. סתם אמרתי, זה לא באמת ככה כל הזמן״.
חשיבה בבלוקים משפיעה על השיווק
נכון, זה באמת לא תמיד ככה.
אבל ברגע שאת חושבת על עצמך בבלוקים: ״תמיד אני… ״, ״כל הזמן אני…״ ״אני כזה טיפוס…״,
המחשבה הזו הופכת למציאות שלך. אז את נפגשת יותר ויותר עם מצבים,
שמאוששים לך את ההנחה הזו שלך כלפי עצמך.
אם את מגדירה את עצמך כלחוצה, את תסווגי את האירועים סביבך כמלחיצים
ותסכימי לראות בעיקר אותם, כי הם משתלבים באקסיומה שקבעת על עצמך.
מפה קצרה מאד הדרך שתתבונני גם על העשייה העסקית שלך בצורה כזו, ואז מה?
אז תיצרי מצבים, אירועים והתנהגויות שיוכיחו לך וגם לסביבה שאת ככה, את לחוצה.
לא תוכלי אפילו לראות שיש אפשרויות אחרות עבורך.
התיוג הזה שאת עושה על עצמך, ואחרים שיצטברו בדרך, יגדירו את מי ואת מה שאת, על אף ולמרות מיליוני האפשרויות האחרות שקיימות בתוכך.
ואיך זה הולך בהלימה עם השאיפה שלך להעיף את העסק קדימה?
הידעת? הראש שלך הוא תחנת רכבת עמוסה
כדאי לזכור: מחשבה היא רק מחשבה, היא לא המציאות.
היא באה, שוהה קצת בתוכך וממשיכה הלאה, ואחרת מגיעה מיד במקומה.
הראש שלנו הוא כמו תחנת רכבת מפוצצת ברכבות– מחשבה, שנכנסות לרציף ויוצאות ממנו. עוד, ועוד, ועוד, ועוד.
איך תעיפי ממך את הלחץ ותשווקי בנינוחות
איך תעזרי לעצמך לזכור שמחשבה היא רק מחשבה, ותורידי ממך לחץ?
- שימי סימן שאלה במקום סימן קריאה או נקודה. במקום לחשוב ״אני תמיד לחוצה!״ תחשבי ״אני תמיד לחוצה?״ סימן השאלה יוצר מייד רווח בינך לבין המחשבה.
- הכניסי את המילה "לא" לפני המילה "תמיד". במקום לחשוב "אני תמיד נכשלת" תחשבי "אני לא תמיד נכשלת". מרגישה את האוויר שיכול להיכנס עכשיו לריאות?
- לפעמים, כל מה שצריך זה לשנות אות אחת במילה, או את סדר האותיות בה, ומילה מורידה משתנה למילה מחזקת. במקום לחשוב "אני מבולבלת" תחשבי "אני מלבלבת", ובמקום "אל תנסי" תחשבי "קל, תנסי".
- אחרי כל מחשבה מורידה ומכאיבה נשמי עמוק 5 פעמים, ובכל פעם מקדי את תשומת הלב שלך בנשימה עצמה: מאיפה היא נכנסת, איך זה מרגיש, כמה היא ממלאת אותך, כמה זמן את יכולה להחזיק אותה בתוכך, איך זה מרגיש להוציא אותה ממך לאט ובסבלנות. שימי לב שלרגע אין מחשבה, יש רק נשימה. אז איך היא יכולה להיות המציאות עבורך?
אל תהי עצלן
למה כדאי לך לכתוב חמישה פוסטים בשבוע?
"אני לחוצה"
אז 2 סוכר?
בא לך שנתחיל כבר?
אני מרתיחה לנו מים לקפה.
תצרי קשר, תגידי כמה סוכר
ונצא לדרך.